התינוק העצמאי- ליווי התינוק לעצמאות 

לא, לא זו לא טעות בכותרת... המילים "תינוק" ו"עצמאות" יכולות להיות ביחד באותו המשפט...

לנו ההורים יש את הנטייה לגונן על התינוק ולהתייחס אליו כחסר ישע, אך כבר בימיו הראשונים הוא מצוייד במערכת רפלקסים פרמיטיביים שעוזרת לו. כך נוכל לראות למשל תינוק שרק נולד "זוחל" (זחילה רפלקסיבית) על בטן אימו לעבר הפיטמה הנכספת.
נכון, בימיו הראשונים התינוק תלוי בנו להישרדותו, אנו מספקים לו את צרכיו הפיסיים הרגשיים והתחושתיים, אך מתי מתחילה עצמאותו? בגיל שנה? בגיל 6? אולי בגיל 18?

האמת היא שבכל גיל ושלב התפתחותי יש לתינוק (או בשלב מאוחר יותר לילד) יכולות ומסוגלות לבצע פעולות מסוימות. האם אנו מאפשרים לו? זאת שאלה נפרדת.

להתנסות עצמאית של התינוק יש חשיבות גדולה:

• הכרה ביכולות: תינוק שמתנסה, לומד להכיר את עצמו, את יכולותיו ואיפה הוא מתקשה. במהלך ההתפתחות ועם עוד התנסויות כל אלו משתנים ומשתכללים.
• פיתוח סקרנות: ההתנסויות הן כמו עבודת מחקר עבור התינוק. מחקר על עצמו ועל סביבתו ולכן הן מפתחות את הסקרנות הטבעית שלו.
• ביטחון עצמי: תוך כדי התנסויות ישנן הצלחות שמחזקות את הביטחון העצמי. גם קושי וכישלון יכול להפוך להצלחה עם הכוונה מההורים ואולי אף להצלחה עצמאית בפעם הבאה, אז ההישג אפילו "מתוק" יותר שכן אינו מובן מאליו והגיע לאחר מאמץ רב.
• פתרון בעיות: במהלך ההתנסויות נתקל התינוק בבעיות שונות והוא צריך למצוא את הדרך לפתרון.

לדוגמא, תינוק שזוחל ונתקל במכשול. ישנן מספר אפשרויות להתמודדות שלו: בכי שיביא הורה לעזרתו/ מעבר עצמאי מעל המכשול- גם אם מצריך מאמץ/ אולי אפשר לעבור מסביב.
תינוק שמכיר ביכולותיו ויודע שביכולתו לטפס מעל המכשול לא ירתע מכך. ביטחונו העצמי יאפשר לו לנסות להתמודד עם המכשול- גם אם אינו בטוח ביכולתו להצליח. הסקרנות יכולה לעזור לו לחפש פתרון נוסף כמו מעבר מסביב או שהסקרנות לגלות מה נמצא מאחורי המכשול תגרום לו למוטיבציה למציאת פתרון לבעייה מולה הוא עומד.
לעומת זאת, תינוק שאינו מורגל בחשיבה עצמאית ומכיר רק אפשרות של תמיכה של הורה בהתמודדויות חדשות- יאמץ את שיטת הבכי.

ישנן מספר סיבות לכך שהורים אינם מאפשרים לתינוק (ואח"כ גם לילד) להיות עצמאי:

• ההורים אינם מודעים ליכולותיו.
• ההורים מודעים ליכולותיו, אך אינם רוצים להקשות עליו ולכן מבצעים מטלות עבורו ובמקומו.
• נוח להורים לבצע את המטלה בעצמם כיוון שכך הביצוע יהיה מהיר יותר או מדוייק ללא סיכון לתינוק.

ללא קשר לסיבה שהורה אינו מאפשר עצמאות לתינוק, המשמעות עבור התינוק אינה משתנה. ההורה אינו "חוסך" לתינוק התמודדויות לא נעימות, להיפך, התמודדויות בעתיד יהפכו קשות יותר עבור התינוק שלא למד וקיבל כלים להתמודדות עצמאית במקרים ה"קלים" יותר. הורה שמאפשר לתינוק להתנסות בסביבה בטוחה, עם השגחה, משבח כשצריך, עוזר ומכוון לפי הצורך, ואף עוזר להתמודד עם קשיים וכשלונות, יפתח את עצמאות התינוק וייתן לו כלים להתמודדויות מוצלחות נוספות בהמשך דרכו.

לאחר שהבנו את חשיבות העצמאות כבר מגיל הינקות- מה עושים? איך מעודדים תינוק להיות עצמאי? 
להלן דוגמאות לפעולות אותן התינוק יכול לבצע בעצמו המעודדות עצמאות (בהתאם ליכולת ולשלב ההפתחותי):

• הכנסת המוצץ לפה. כאשר התינוק החל לאחוז חפצים בידיו ולקרבם לפיו, ניתן לתת לו "לשחק" גם עם המוצץ, לעזור לו לכוון את הכנסתו לפיו. גם כשמכניסו הפוך, לאפשר לו להבין את הטעות בעצמו ולנסות לתקן.
• אחזקת הבקבוק בעת האכילה. אחזקת הבקבוק עצמו קלה יותר לתינוק- אין צורך בידיות מיוחדות. נתחיל מאחיזה משותפת, ומדי פעם נשחרר קצת את האחיזה שלנו ונשאירה לתינוק.
• הגעה עצמאית ע"י זחילה. עידוד ליציאה ממשטח הפעילות, משחק בחדרים שונים יעודד גם את המעבר בינהם. קריאה לתינוק שיגיע אלינו- כל פעם ממקום אחר בבית.
• אכילה עצמאית. בשלב בו התינוק מתנסה באכילה- לתת לו להאכיל את עצמו ולהאכיל אותנו (גם אם זה מלכלך).
• העברת חפץ לאדם אחר . תביא לי בבקשה את ..., לך לאבא ותיתן לו את... כמובן בשלבים בהם הבנת התינוק מפותחת יותר (מעל גיל שנה).

אלו רק דוגמאות מעטות, חשוב להבין את רוח הדברים וליישם בהתאם לחיינו וסדר יומנו.

חשוב לזכור שאחד התפקידים המרכזיים שלנו כהורים הינו להכין את הילדים שלנו לחיים עצמאים. ילד לא יקום יום אחד ויגיד- "עכשיו אני גדול, הגיע הזמן להתחיל להיות עצמאי" אם לא חונך לכך מהתחלה, אם אין לו אמונה ובטחון ביכולותיו, אם אינו יודע להתמודד גם עם כישלונות. את כל אלו ירכוש רק דרך התמודדויות לכל אורך חייו בהתאם ליכולותיו. אנו ההורים נהייה לידו, נכוון אותו לפי הצורך, נשמור עליו במהלך התנסויותיו ואף נתמודד ביחד עם הכישלונות. זאת מהות ההורות.